פיצה ביתית עם בצק ללא לישה שמזכירה לי את הבית

פיצה ביתית עם בצק ללא לישה שמזכירה לי את הבית

בימים משוגעים שכאלה, מתגעגעת נואשות למשפחה שלי. כדי להיזכר, מכינה פיצה ביתית של אימא שלי, מתכון ממכר וקל בטירוף שהוא כמו חיבוק

Tu me manque. ככה אומרים בצרפתית “אני מתגעגע אליך”, והמשמעות הליטרלית היא “אתה חסר ממני”. אני זוכרת שכשלמדתי את זה, הייתי נפעמת. איזה ביטוי חזק ומשמעותי. בעברית, הגוף הראשון שולט בביטוי “אני מתגעגע אליך”. בצרפתית יש התייחסות קודמת אל האחר ואל ההיעדר שלו בחיי. גם המילה “געגוע” היא אחת המילים האהובות עלי בשפה העברית.

אתם חסרים ממני, הורים אהובים. הקול, המגע, החיבוק, הנשיקה, הרוך והאמת שאתם מביאים למערכת היחסים שלנו. אני מתגעגעת אליכם בכל דקה שעוברת. זה כואב לי פיזית, נפשית, מנטלית, בכל דרך שאפשר לתאר.

בתחושתי אני שוב ילדה ונסעתם לחו”ל. אני יושבת בגינה עם אחותי והבייביסיטר, מנסה לאכול ספגטי עם כדורי בשר ולא מצליחה. הביס לא עובר בגרון, יש גוש של דמעות שחונק אותי ואני סופרת את הדקות עד שתחזרו כבר. עד שאקבל את החיבוק הענק מאבי. עד שאמי תניח יד קרה על מצחי החם ואדע שהכול שב על סדרו.

***
כשהייתי שבועיים אחרי לידה רועי חזר לעשות תורנויות בבית החולים. עוד לא ידעתי מי אני ומה אני בתוך הדבר הזה (ולא שהיום אני יודעת), והרביתי לישון בבית הוריי בלילות שבהם רועי לא ישן בבית.

זה מה שכתבתי אז: מהסלון אני שומעת את אימא שלי, סבתא שלך, ממלמלת לך מילים רכות בעודה מאכילה אותך. הראש שלי כבד כל כך ושוקע אל הכר בלי מאמץ. השמיכה הרכה עוטפת אותי ואני נופלת לשינה עמוקה ומתוקה, בעוד אוזניי שומעות את הרחשים הנפלאים של החיים.

***
את חסרה ממני, אחותי. אני מתגעגעת לחיבוק המוזר שלך, קצת מחבקת וקצת לא. תמיד שומרת משהו לעצמך אבל גם נותנת בו זמנית. מתגעגעת לריח הנקי שלך, לקרבה, לאנחנו שאין לו תחליף.

***
אתם חסרים ממני, חיים נורמליים. אני מתגעגעת לאפשרות לנסוע, לחזור, לטייל, לצחוק בקול רם בלי להרגיש את הגוש הזה בגרון. לנוע בעולם בתחושת ביטחון, אותה תחושה שנתנו לי הוריי מאז הייתי ילדה.

איך מעניקים ליפתח תחושת ביטחון בעולם כשלי היא חסרה? בינתיים מנסה לחבק ולעטוף, להגיד שיהיה בסדר בסוף. גם אם ממש קשה להאמין בזה עכשיו, לנשום עמוק את הריח של האביב ולהיות בכאן ועכשיו עם מי שאפשר.

פיצה ביתית בשתי תוספות. צילום: אהובה שורצברד
פיצה ביתית בשתי תוספות. צילום: אהובה שורצברד

אז למה פיצה מזכירה לי את הבית?

לאימא שלי יש מתכון מושלם של פיצה ביתית, שהיא מכינה צ’יק צ’אק כשכולנו באים לארוחות בשבת ויש לה אלף שדרוגים ותוספות.

המתכון המקורי לבצק לקוח מספרו של ג’ים להי. להי היה האופה האגדי במאפיית סאליבן המפורסמת בניו יורק, שהביאה לתודעה את הפוקצ’ה כרובית ופוקצ’ה תפוחי אדמה.

מה מגניב בבצק? הוא אמנם דורש התפחה ככל בצק שמרים טוב. אבל הטריק הכי מגניב הוא שהוא לא דורש לישה. אפשר להכין במיקסר לנוחות אבל אפשר גם לערבב את כל המצרכים ביד.

הבצק שנוצר הוא קריספי בעיקרו, רך במרכז ופשוט אחד הנפלאים והממכרים. מעליו תוכלו לצקת כל פיצה שתרצו. מרגריטה, לבנה ואפילו להכין ממנו פוקצ’ות שטוחות.

בניגוד לבצקי פיצה אחרים, הוא גם פחות מלכלך! אין פה התעסקות עם עננים של קמח בבית או מערוך. את הבצק הזה פותחים בעזרת מעט שמן זית ונעזרים בידיים. כמה קל וכיף!

אז כדי להרגיע את הגעגועים ולשמר זיכרונות טובים, מגישה לכם היום באהבה את המתכון של אימוש.

כאן נתתי לכם שתי אופציות לתוספות: פיצה מרגריטה ופיצה לבנה עם ריקוטה, תפוחי אדמה מדורה, תרד וקרם פרש.

ואם הכנתם, אל תשכחו לתייג אותי באינסטגרם כדי שאוכל לפרגן לכם!

שנדע ימים יפים, טובים ובריאים בקרוב ונאכל פיצה ביתית בחיק המשפחה

פיצה ביתית לבנה עם ריקוטה, תפוח אדמה מדורה ותרד. צילום: אהובה שורצברד
פיצה ביתית לבנה עם ריקוטה, תפוח אדמה מדורה ותרד. צילום: אהובה שורצברד

פיצה ביתית

מצרכים ל-2 תבניות תנור גדולות:

500 גרם קמח לבן
2 ו-1/2 כפיות שמרים יבשים
3/4 כפית מלח דק
300 גרם מי ברז

לתוספות לפיצה מרגריטה:
1 פחית שימורים עגבניות מרוסקות של Mutti (או כל חברה איכותית אחרת)
1 שן שום, כתושה
1/2 כפית אורגנו יבש
1/4 כפית שבבי צ’ילי יבש (אם אוהבים)
1/2 כפית מלח דק
1 כף שמן זית
200 גרם גבינת מוצרלה, מגוררת
עלי בזיליקום, לקישוט

לתוספות לפיצה לבנה:
1 קופסה (250 גרם) גבינת ריקוטה*
2 תפוחי אדמה
חופן עלי תרד
4-5 כפות שמנת חמוצה או קרם פרש
100 גרם גבינת מוצרלה, מגוררת
מעט מלח דק

אופן הכנה:

מכינים את הבצק:

  1. בקערת מיקסר עם וו לישה או בקערה גדולה ללישה ידנית שמים את הקמח והשמרים. מערבבים מעט.
  2. אם משתמשים במיקסר, מפעילים על מהירות בינונית ומתחילים להוסיף את המים בהדרגה. הבצק צריך לשתות את כל המים כך שייווצר בצק לא הומוגני, מעט דביק.
  3. אם עובדים ידנית, מוסיפים מעט מים לקערה ומערבבים עם כף עץ או עם היד עד שנוצר בצק לא הומוגני, מעט דביק.
  4. מוסיפים את המלח ולשים מעט עד שנטמע בתערובת.
  5. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים להתפחה של שעה וחצי עד שעתיים או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

 

פותחים את הבצק בתבניות:

  1. מחממים תנור לחום מקסימלי (250 מעלות).
  2. מוזגים 1-2 כפות שמן זית לכל תבנית תנור ומורחים לפיזור אחיד בעזרת הידיים. חשוב שהתבנית לא תהיה מוצפת בשמן אלא רק מרוחה קלות בשמן. זה קריטי כדי שתצליחו לתפוח את הבצק כהלכה.
  3. מחלקים את הבצק לשניים ומניחים בכל תבנית תנור מחצית מהבצק.
  4. משמנים מעט את הידיים ומתחילים למתוח את הבצק כך שבסופו של דבר ימלא את התבנית. לרגעים זה יראה בלתי אפשרי, כאילו הבצק לא יצליח למלא את כל התבנית, אבל נדרשת כאן סבלנות ועבודה איטית. אם הבצק מסרב, עזבו אותו, עברו לתבנית השנייה וחזרו אליו אחר כך. עובדים לאט עם האצבעות עד שהבצק דק ומכסה את כל התבנית.

 

מכינים פיצה מרגריטה:

  1. פותחים את קופסת שימורי העגבניות ומוסיפים אליה את השום, האורגנו, הצ’ילי היבש, המלח ושמן הזית. מערבבים בכף.
  2. מכסים את הבצק באחת התבניות ברוטב העגבניות ומפזרים מעל גבינת מוצרלה.

 

מכינים פיצה לבנה:

  1. אופים את תפוחי האדמה בתנור עד שהם רכים. מקלפים, ממתינים שיתקררו מעט.
  2. מורחים את הבצק בתבנית השנייה בגבינת ריקוטה. מפזרים מעט מלח.
  3. מפזרים את עלי התרד בצורה אחידה בתבנית.
  4. בעזרת הידיים, מפוררים את תפוחי האדמה האפויים בתבנית לפיזור אחיד. חלק מהפירורים יהיו גדולים, חלק קטנים, וזה ממש בסדר. מפזרים עליהם מעט מלח דק.
  5. מפזרים גבינת מוצרלה.

 

אופים את הפיצה:

  1. אופים בכל פעם תבנית אחת בלבד.
  2. מכניסים את תבנית הפיצה לתחתית התנור. אם יש לכם אבן פיצה, אפשר להניח את התבנית עליה. אם לא, למדף הכי תחתון בתנור.
  3. אופים את הפיצה כ-10-15 דקות, עד שתחתיתה מזהיבה (הרימו מעט את שולי הפיצה בעזרת מזלג ובדקו).
  4. מעבירים בזהירות את התבנית למדף העליון ביותר בתנור ואופים עוד 2-3 דקות, עד שהגבינה נמסה לגמרי.
  5. מוציאים ומקשטים: על הפיצה מרגריטה מפזרים עלי בזיליקום טריים, ועל הפיצה הלבנה עורמים תלוליות של קרם פרש או שמנת חמוצה. חשוב לפזר מעט מלח דק על הפיצה הלבנה לפני ההגשה.

הערות

  • אני אוהבת להשתמש בריקוטה של חוות הבפאלו. יש לה יותר מרקם והיא פחות “מריחתית”. אם אתם מעדיפים את הריקוטה למריחה, ממליצה על של משק יעקבס.

 

6 Comments
  1. נעמה פלד חודש 1 ago
    Reply

    תמרי אהובה,
    כל כך יפה כתבת, כמה טוב ליקרים לליבך להיות מוקפים במילים שלך. זה קצת כמו חיבוק.

    את חסרה ממני.

    • תמר חודש 1 ago
      Reply

      נעמונת שלי, חיבוק ענק ונשיקה. מקווה שנתראה בקרוב ולא נהיה חסרות עוד זו מזו

  2. אביטל חודש 1 ago
    Reply

    נראה מדהים!
    מה הגודל של תבנית התנור המדוברת?

    • תמר חודש 1 ago
      Reply

      היי אביטל, הגודל הוא בערך 30/40, זה גודל של תבנית תנור בגודל סטנדרטי 😊

  3. בר נוצני חודש 1 ago
    Reply

    העלתי דמעה. מזדהה מאוד עם כל התחושות שלך ומתה להכין את הפיצה שלך כי בתמונות היא מאוד מזכירה לי את הפיצה שהכי אהבתי בילדות.

    • תמר חודש 1 ago
      Reply

      בר אהובה שלי, תודה שקראת והתרגשת. מחכה לראות את הפיצה מעשה ידייך, בטוחה שתצא נפלאה 🙂

השאר תגובה

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.