פשטידת אטריות מתוקה עם אגוזים של סבתא חוה

כשאני מוצפת בגעגועים אני מכינה פשטידת אטריות מתוקה – קלאסיקה הונגרית מחבקת ומנחמת בגרסה המשפחתית של סבתא חוה

 

אפשר להתגעגע למישהו שאף פעם לא הכרת?

כשהייתי קטנה, אימא שלי הייתי מכינה פשטידת אטריות מתוקה רק לי ולה – אבא שלי ואחותי לא היו חובבים גדולים של המנה וטקס האכילה שלה היה פרטי, של אימא ושלי. אימא הייתה משמנת היטב את סיר הפלא שהיה של אימה, מפרידה ביצים, מקפלת בעדינות את כל המצרכים ומכניסה לתנור. שתינו היינו ממתינות בסבלנות גדולה עד שהפשטידה תהיה מוכנה, ואז יושבות עם שתי פרוסות גדולות ומזלג ומתענגות על הטעם.

לא בטוחה שזו פרוסה גדולה מספיק. פשטידת אטריות מתוקה (צילום: אפרת לוזנוב)
לא בטוחה שזו פרוסה גדולה מספיק. פשטידת אטריות מתוקה (צילום: אפרת לוזנוב)

אני חושבת שכבר מגיל צעיר הבנתי שיש דברים שאימא שלי עושה בחיים שהם רצופים בגעגוע. רק כשהתבגרתי הבנתי שכל הדברים שהיא עושה, בין אם דברים מהותיים כמו לגדל אותנו או להיות בזוגיות, בחירות קריירה ושיטות חינוך, ובין אם דברים יומיומיים כמו בישול, כביסה, שיחה, הקשבה – כולם מלאים במשהו שעוד אין לי שם בשבילו, הגעגוע הזה.

את סבתא חוה לא הכרתי, וגם לא את סבא דב – אבל בלב אני מרגישה ומתגעגעת כאילו הכרתי אותם. אימא שלי התייתמה מהורים בגיל 24, וכשהגעתי לגיל הזה, ניסיתי להבין איך אפשר להמשיך לתפקד בעולם בלי הורים. רק המחשבה על זה הייתה קשה מנשוא – מי שמכיר אותי היטב יודע שהמשפחה היא הדבר הכי חשוב לי בחיים, וביני לבין הוריי יש קשר שהוא ייחודי ועמוק.

אימא שלי לא נתנה לגעגוע להיות משקולת, היא אפשרה לו להיות עוגן – משהו שמוביל אותה בחיים ומסמן לה את הדרך. מתוכו היא מספרת לי על סבא וסבתא, מצחיקה אותי במעשיות, מרגשת אותי בתיאורים, מנכיחה לי את האנשים שהיו וכמה השפיעו על חייה בזמן הקצר שזכתה להם.

כשהיא מבשלת את האוכל של סבתא חוה, יש משהו בפעולת ההכנה ובאכילה עצמה שהוא כמעט טקסי. האוכל ההונגרי הזה הוא ההגדרה שלי לאוכל מנחם, ויש בו רגש עמוק שלפעמים בישול ביתי אינו נגוע בו.

הרגעים הכי נפלאים במטבח הם כשאני מבשלת עם אימא שלי (צילום: אפרת לוזנוב)
הרגעים הכי נפלאים במטבח הם כשאני מבשלת עם אימא שלי (צילום: אפרת לוזנוב)

כשהתחלתי אני לבשל, הרגשתי איך לפעמים סבא וסבתא באים לבקר אותי. לפעמים זה ברשרוש של עלים, בתנודה קלה של הפרחים באגרטל, בריח של פסח שמתחיל סביב היום הולדת שלי וברוח מסוימת בחגי תשרי שמביאה איתה ריח של מרק. כשאני אוכלת פשטידת אטריות מתוקה אני מדמיינת את סבתא שלי יושבת איתנו, שותה קפה חזק ואוכלת פרוסה גדולה.

אין ספק שאני מי שאני היום כי גם בי רצופים געגועים בכל דבר שאני עושה. אבל הגעגועים האלה לא גורמים לי לשקוע במרה שחורה או לרצות למות בעצמי, הם במידה מסוימת נותנים לי כוח להיות מי שאני.

פרוסה עמוסה בגעגוע (צילום: אפרת לוזנוב)
פרוסה עמוסה בגעגוע (צילום: אפרת לוזנוב)

לאחרונה חזרתי לאחד הספרים שהכי אהבתי בתור נערה, “המצפן הזהוב” של פיליפ פולמן. הספר מתויג בסוגת הפנטזיה, אבל יש בו כל כך הרבה יותר מזה. חלקכם אולי מכירים אותו בגרסה הקולנועית שלו, אבל לא אגזים אם אומר שהגרסה הקולנועית ממש לא עושה עמו חסד. מעבר לכך, הספר הוא חלק מטריולוגיה ששני הספרים העוקבים בה הם יצירות מופת עם מסרים חשובים מאוד לחיים.

בספר השלישי בטריולוגיה, “משקפת הענבר”, יוצאים שני גיבורי הספר למסע לארץ המתים, כל אחד מהם מנסה לכפר על מוות שנגרם באשמתו או מוות שהיו רוצים לשנות את תוצאותיו. בארץ המתים הם נתקלים ביצורים משונים, אפורים וגמלוניים, שאין להם שם והם ממעיטים בדיבור. אחרי בירור מסתבר כי היצורים האלה הם המוות עצמו, שמחכה לאנשים שהגיעו בטעות לארץ המתים טרם זמנם ומחכים שם למותם.

ויל וליירה, גיבורי הספר, לומדים לגלות שלכל אדם יש מוות שמלווה אותו מהרגע שהוא נולד. הוא הולך איתנו יד ביד, וכשמגיע רגע המוות שלנו, הוא מלווה אותנו באהבה ובעדינות לעולם המתים.בעוד אנחנו, אלו החיים בעולם החיים, רגילים להתעלם מהמוות שלנו ולהדחיק את קיומו – תושבי עולם המתים המחכים למותם דווקא מיודדים איתו, מטפחים אותו כמו סוג של ידיד ותיק, שומרים איתו על יחסי חיבה ומבינים שהוא תמיד היה שם.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Silke Wadskjær Mølgaard (@silkreads) on

אחד הספרים בטריולוגיה “המצפן הזהוב”

הפרק הזה בספר הפך אותי. שלא תבינו לא נכון, אני לא מתעסקת הרבה במוות וגם פחות חושבת עליו בשנים האחרונות. ההבנה שהוא יכול לבוא בכל זמן ללא שליטתי גרמה לי לשחרר את החרדה ממנו (ואני עוד עובדת על זה). אבל הפרק הזה, שמסביר כל כך יפה איך לכל אחד מאיתנו יש מוות כזה, שהוא כמו צל שלנו אבל לא במובן האפל, שיום אחד ייקח אותנו ביד בעדינות ויוביל אותנו לעולם אחר – התיאור הזה ריגש אותי מאוד וגרם לי לחשוב מחדש על געגוע, אבדן וחיים.

אז היום אני חולקת אתכם את המתכון של סבתא חוה – פשטידת אטריות מתוקה עם אגוזים וצימוקים, כזו שמשחימה בתנור ונעשית קצת קראנצ’ית מבחוץ, רכה מבפנים, עם אטריות של פעם וריבת משמש. זה מתכון הונגרי משפחתי שיש לו הרבה וריאציות – עם פרג, ריבה אחרת, גרידת לימון. אבל זה המתכון של סבתא חוה ושל משפחת פטשניק. והוא מוקדש להם ולאימא שלי.

המתכון ההונגרי הכי מנחם שאפשר להכין ולאכול (צילום: אפרת לוזנוב)
המתכון ההונגרי הכי מנחם שאפשר להכין ולאכול (צילום: אפרת לוזנוב)

פשטידת אטריות מתוקה

מצרכים:
תרסיס שמן קנולה
4 כפות פירורי לחם
250 גרם אטריות ביצים מוארכות
3 ביצים L
1 כוס אגוזי מלך או פקאן
1/4 כוס צימוקים
מעט פירורי לחם
1 כוס סוכר
1 שקית סוכר וניל
1/2 כוס ריבת משמש

אופן הכנה:
1. מחממים תנור ל-190 מעלות ומשמנים בתרסיס שמן את סיר הפלא (או תבנית אחרת). מפזרים פירורי לחם בתבנית ומנערים אותה בעדינות כך שפירורי הלחם יידבקו לשמן ויצפו את רובה.
2. מבשלים את האטריות לפי הוראות היצרן. מסננים ושוטפים במים קרים. מעבירים לקערה גדולה.
3. מפרידים את הביצים לחלמונים וחלבונים.
4. קוצצים דק את האגוזים, רצוי במעבד מזון בפולסים או בכוס של בלנדר מוט.
5. מוסיפים לקערת האטריות את החלמונים, 1/2 כוס סוכר, סוכר וניל וצימוקים ומערבבים.
6. בקערת מיקסר עם וו מטרפה שמים את החלבונים ויתרת הסוכר. מקציפים במהירות גבוהה לקצף בהיר ויציב, בערך 3 דקות.
7. מוסיפים את קצף הביצים לקערת האטריות ומקפלים בעדינות בעזרת לקקן או מרית את החלבונים לתוך התערובת.
8. מוסיפים את ריבת המשמש ומקפלים בעדינות לתוך התערובת בעזרת לקקן או מרית.
9. מרכיבים את הפשטידה: שמים בתחתית התבנית חצי מכמות תערובת האטריות ומשטחים. מפזרים מעל את האגוזים הקצוצים, ומעליהם את יתרת תערובת האטריות.
10. מכניסים לתנור החם ואופים במשך 30 דקות או עד שהחלק העליון משחים ונעשה קראנצ’י.
11. חותכים לפרוסות גדולות ואוכלים חם עם כוס קפה לוהטת.

הערות:

  • אפשר לאפות את העוגה בכל תבנית עגולה אחרת בכל קוטר. הקוטר כמובן ישפיע על הגובה שלה. אבל אם אין לכן סיר פלא, ממליצה בחום לקנות – הוא זול, ויש משהו בהולכת החום שלו שעושה את האוכל, ובמיוחד את הפשטידה הזו, הרבה יותר טעים
  • האטריות שצריך לטובת המתכון הן אטריות ביצים רחבות של אסם – לא ממליצה להחליף באחרות, למצוא את אלו ולהכין רק איתן. זה משנה את הטעם.
16 Comments
  1. רוית 2 שנים ago
    Reply

    מקסים !
    התמונה עם אמא שלך מרגשת ממש!

    • תמר 2 שנים ago
      Reply

      תודה רבה, רוית!

  2. תמי כהן 2 שנים ago
    Reply

    תמרי אהובה, קודם כל אמא שלך מקסימה ונהדרת והתמונה שלכן מהממת.
    גם לי יש שורשים הונגריים (יותר נכון סלובקים אבל זה די אותו אוכל…)
    הזכרת לי את סבתי האהובה שגם נהגה להכין משהו דומה אבל עם פרג ושזיפים שחורים…מכירה?
    לפעמים גם מוסיפים למעלה קצף ביצים מתוק שהופך באפיה ל״שמיכת פוך״ שכזאת:)
    סופ״ש נעים אהובה

    • תמר 2 שנים ago
      Reply

      תמי אהובה, בטח שמכירה! זה באמת וריאציה על מתכון אוסטרו-הונגרי שמן הסתם מזכיר מאוד אוכל סלובקי. איך בסוף כולנו חוזרים לזיכרונות הכי משפחתיים שלנו. תודה שכתבת לי. מרגשת

  3. מירית 2 שנים ago
    Reply

    תמר,
    צריך כישרון מיוחד כמו שלך לבחירת מתכון מיוחד לצרף לו סיפור מהמם שנוגע לך בלב כדי שאני אחליט שאני ממש אבל ממש חייבת להכין את המתכון..
    ממש חייבת..
    כשסיפרתי לדני אחרי שצחק אמר שתמיד חשב שיש לך את הדבר המיוחד הזה❤️
    נשיקות וחיבוקים משנינו

    • תמר 2 שנים ago
      Reply

      מירית, חיממת את ליבי עם התגובה המקסימה. תודה רבה לשניכם, מחכה לשמוע איך יצא. נשיקות

  4. רחלי 2 שנים ago
    Reply

    איזה געגועים עשית לי. לטעם, לריח לרגע המופלא עם המשפחה. והפשטידה נראת חלומית.

    היה תענוג לקרוא.

    • תמר 2 שנים ago
      Reply

      תודה רחלי 😘

  5. אורלי 2 שנים ago
    Reply

    תמר

    כל כך ריגש אותי הפוסט על הפשטידה של סבתא חוה. זכית באמא באמת מיוחדת ואמא זכתה בבנות מדהימות.

  6. Orlylaudon 2 שנים ago
    Reply

    תמר

    כל כך ריגש אותי הפוסט על הפשטידה של סבתא חוה. זכית באמא באמת מיוחדת ואמא זכתה בבנות מדהימות.

    • תמר 2 שנים ago
      Reply

      תודה רבה, אורלי! שמחה שקראת והתרגשת כמוני

  7. […] כתבתי על זה בעבר – יש מאכלים שכאשר אני מכינה אותם, תמיד ארגיש כאילו […]

  8. […] פשטידת אטריות מתוקה של סבתא חוה […]

  9. זאב סקלי שנה 1 ago
    Reply

    חיפשתי מתכון לפשטידה שאימי נהגה להכין בסיר פלא מאטריות, פרג, ועוד דברים טובים שאני לא זוכר,
    מהמענה שלך לתגובה של תמי כהן הבנתי שאת מכירה את התערובת הזו,
    אהיה אסיר תודה אם תשלחי את המתכון לדואר האלקטרוני שלי.

    תודה ושנה טובה ומתוקה

    זאב
    התמונה שלך עם אמך מרגשת

    • תמר שנה 1 ago
      Reply

      היי זאב, תודה רבה שעצרת לקרוא ולהגיב. אני מכירה את התערובת משמיעה ומספרי המתכונים ההונגריים של אמי, מחר אבקש ממנה לבדוק עבורך ומקווה לחזור עם תשובה טובה. נשתמע

  10. […] קינוחים מסורתיים, כאלה שעוברים במשפחה במשך שנים, כמו פשטידת האטריות המתוקה של סבתא חוה או עוגת הדבש של אימא […]

השאר תגובה

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.