איך נסעתי לבשל בבולגריה בסדנת צילום קסומה

ריח של עצים באח, עלי שלכת בוורוד ואדום ומלא אוכל טוב – הכול על סדנת צילום מקסימה של אפרת לוזנוב בבולגריה הסתווית

יש מדינות שיש בהן סתיו – עונה מופלאה שמאוד חסרה לי בישראל. כולנו תמיד רודפים אחרי עלי השלכת שמשנים את צבעם או אחרי ריח עצים נשרפים באח כשבחוץ קר אבל עוד לא מושלג. ללכת עם סריג אבל בלי מגפיים. לשתות שוקו חם אבל גם סנגריה קרה. ליהנות מתקופת המעבר הזו, שהופכת את השינוי הקיצוני בין קיץ לחורף לנעים יותר.

למזלי הרב הוזמנתי לבלות את הסתיו האחרון בבולגריה, בסדנת צילום קסומה שמעבירה אפרת לוזנוב. גילוי נאות – אפרת היא הצלמת שצילמה את רוב התמונות בבלוג שלי. הכרתי אותה דרך הבלוג המהמם שלה, My Lovely Mess, שבו היא מצלמת את משפחתה הכה-פוטוגנית ואת חייה בעיירה בשם וידין בבולגריה, וידעתי שהיא תהיה זו שתצלם את התמונות הראשונות בבלוג. אפרת, ישראלית לשעבר, החליטה להעתיק את חייה לבולגריה יחד עם בן זוגה ושני ילדיהם, ומזה שלוש שנים שהיא מעבירה סדנאות צילום בביתה בווידין.

עוגת ג'ינג'ר ואגסים בקרמל עם חלת דבש. קינוח סתווי מושלם
עוגת ג’ינג’ר ואגסים בקרמל עם חלת דבש. צילום: אפרת לוזנוב

לפני כשנה היא הגיעה לארץ לביקור מולדת, ובילינו יחד יומיים משגעים בבית הוריי בצילום מנות לבלוג. מאז שמרנו על קשר כמובן, וכשקיבלתי ממנה טלפון, החזקתי חזק-חזק את האצבעות בתקווה שאוזמן לבולגריה. תבינו, אפרת מביאה לכל סדנת צילום שלה בשלנית מדופלמת, אחת כזו שיודעת להכין אוכל טעים מחד, אבל גם ממש פוטוגני מאידך, ולדאוג שהאוכל יתאים בדיוק לשפה העיצובית של אפרת. מיותר לציין שכמעט גרמתי לאפרת להיות חירשת מצהלות השמחה שלי, ושבועיים לאחר מכן עליתי על מטוס לבולגריה.

אימא שלי. צילום: מזל כץ
אימא שלי. צילום: מזל כץ

זכיתי להגיע לסדנה עם אימא שלי, שאתם כבר יודעים כמה היא חשובה לי וכמה אנחנו קרובות, וזו הייתה הזדמנות פז לבלות איתה קצת זמן איכות שהוא אף פעם לא מספיק (תמיד, תמיד, תמיד רוצה עוד). אני הגעתי לסדנה כדי לבשל למשתתפים בה, ואימא שלי הגיעה בתור תלמידת צילום. ביומיים הראשונים, טרם הגעת המשתתפים, היינו בנות בית בביתה של אפרת וגילינו את העיירה שכוחת האל שבה היא גרה בדרכים קסומות ומיוחדות. העיירה, ששוכנת ארבע שעות נסיעה מסופיה, היא מין ערבוב משונה בין קומוניזם, יער של פיות וריח של שלג. הכול במקום הזה, החל מהבית המקסים של אפרת, עבור בחורבות בית כנסת עתיק ששוכן ממש ליד ביתה ונראה כמו הסט המושלם לצילומים, עבור בסופרמרקט הענק והמשונה בעיירה, בנהגי המוניות, בספסלים בשדרה – הכול טבול באיזה כישוף משונה שגורם לך להתאהב במקום ולא לרצות לעזוב.

עוגת שמרים חמה מחכה להיכנס לתנור. צילום: אפרת לוזנוב
עוגת שמרים חמה מחכה להיכנס לתנור. צילום: אפרת לוזנוב

בהתאם לבקשות של אפרת, בניתי תפריט מורכב ומעניין כדי להנעים את זמנם של המשתתפים בסדנה ולהעביר להם את חוויית האירוח שאני כל כך נהנית ממנה. ביום הגעתם התחלנו בקבלת פנים חמה עם מרק ארטישוק ירושלמי וגאלט ענבים וגבינת עיזים, והמשכנו לארוחת ערב בסגנון בולגרי שבישלה נורה, חמתה של אפרת, ממנה למדתי להכין מטעמים בולגריים נפלאים כגון בניצה, אורז עם תרד ושורש סלרי בלימון.

בכל בוקר חיכתה לכולם ארוחת בוקר מעשה ידיי – היו בה גרבדלקס, לחמניות פרעצל, יוגורט עם גרנולה ביתית בטחינה וסילאן, סלט פירות, ריבות בולגריות, פריטטה כיפית ועוד הפתעות. אחרי ארוחת הבוקר יצאו כל התלמידים המקסימים לצלם, ואני הכנתי את ארוחת הצהריים – ארוחה אחת הייתה בסגנון אסייתי, עם דפי אורז ממולאים ירקות, שיפודי עוף ברוטב סאטה וסלט אטריות שעועית. את ארוחת הצהריים השנייה בישלנו ביער המכושף הכי יפה שראיתי – עלי שלכת בצבע אדום צבעו את כולו, והיה רק מתבקש לבשל בו מרק על מדורה ולהקפיץ קצת כרוב ניצנים עם בייקון כדי לחמם את הלב והבטן.

צילום: אפרת לוזנוב
צילום: אפרת לוזנוב

בערב הוצאתי את המשתתפים לטיולים מסביב לעולם: בערב אחד הכנתי משתה הודי, שכלל פלטת מטוגנים כמיטב המסורת, קציצות דגים ברוטב חריף, אורז ביריאני, סלט תפוחי אדמה, חומוס ורימונים והסתיים בעוגת טופי חמה. בערב אחר בחרתי הארוחה מקסיקנית, והכנתי נאצ’וס, פהיטס עוף, סלט שעועית שחורה וירקות צבעוני, גוואקמולי וצ’ורוס עם ריבת חלב לקינוח. בין לבין גם פינקתי בעוגה חמה או עוגיות, והיה לי העונג להאכיל חבורה של אנשים כל כך אוהבי אוכל.

צילום: אפרת לוזנוב
צילום: אפרת לוזנוב

וכן, זה המקום לפרגן לאנשים המדהימים שהיו חלק מהסדנה. אוסף האנשים בה היה יוצא מן הכלל, אנשים אינטליגנטיים, חכמים, רגישים, אוהבי אדם ואוכל וצלמים מצוינים שיהיו עוד יותר טובים. אני מודה שלפני שהגעתי היו לי חששות – בכל זאת, אוסף של שמונה אנשים שלא בטוח שיסתדרו ביניהם, אבל כל החששות התפוגגו מיד לאחר שהכרתי אותם. אני חושבת שהצלחתי להעביר להם את הכיף והשמחה שבאירוח. נכון, הן צחקו עליי בלי סוף כשעל כל מתכון שהכנתי אמרתי “זה באמת עשר דקות עבודה”, אבל זו הגישה שלי – אירוח לא צריך להיות קשה ומעיק, אפשר לעשות ממנו כיף לא נורמלי אם רק מתכננים נכון ולא מסבכים את החיים.

צילום: אהובה שורצברד
אפרת ואני. צילום: אהובה שורצברד

ומה עוד נותר להגיד? סעו ללמוד צילום אצל אפרת – רגישה, סבלנית, מקצועית, מצחיקה, מורכבת ומלאת גוונים. מורה נפלאה. חברה אמיתית. משפחה. כי אחרי שביליתי חמישה ימים אצלה בבית, הרגשתי כאילו לעולם לא ארצה ללכת. מהבחינה הזו אנחנו מחוברות מאוד חזק – שתינו מבינות את חשיבות ה-fine tuning כשמארחים, מצלמים או פשוט חיים. היא מבינה את החיים בווליום גבוה דרך צילום, ואני מעבירה את הווליום הגבוה הזה בבישול או בכתיבה. תודה על האפשרות.

אם גם לכם מתחשק, כתבו לאפרת דרך הבלוג שלה והיא תשמח לתת פרטים על סדנאות קרובות ולעזור לתכנן אחת כזו עבורכם. בינתיים, ממש כדאי לעקוב אחריה בפייסבוק וגם באינסטגרם. תתכוננו להתאהב.

4 Comments
  1. אפרת 5 שנים ago
    Reply

    תמר יקירתי! מהרגע שנפגשנו חיכיתי לאיי ינג הנכון להזמין אותך לכאן. לא היה לי ספק שזה מתכון מנצח! תודה שהסכמת, ושגרמו לסדנת האביב להיות כל כך טעימה נפלאה ופוטוגנית! דש לאהובה, עונג גדול היה לארח את שתיכן. Xxx

  2. […] איך נסעתי לבשל בבולגריה בסדנת צילום קסומה […]

  3. […] בבולגריה בסדנת הצילום של אפרת ניסיתי להעביר רגשות וזיכרונות במאכלים שיצרתי עבור […]

  4. […] הגאלט הכנתי לראשונה בסדנת הצילום בבולגריה אצל אפרת לוזנוב המהממת, שגם צילמה חלק נכבד מהתמונות […]

השאר תגובה

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.